<h1>העיטור אות מ' מתנה</h1>
<h2>דף כד.</h2>
גרסינן בפרק השולח (גיטין ל"ב.) אמר רב אבא בר אייבו ואמרי לה אמר רבה בר אבוה אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו מתנה זו מבוטלת היא תיבטל אי אפשי בה לא אמר כלום בטילה היא אינה מתנה דבריו קיימין. וקשיא לרבוותא נוסחא דכריתות (כ"ד.) דאיכא נוסחא התם דכתוב בהו איפכא. ובנוסחא אחרינא בתרווייהו דבריו קיימין ורבנו חננאל אייתי לה ולא כתב בה טעמא. ומסתברא דאי איתא דנוסחא הכי איתה וכדפירש רבינו יעקב לא הוה שתיק גמרא מניה לאקשויי דידיה אדידיה. ועל כרחין נוסחא דכריתות כנוסחא דגיטין והכי גרסינן אמר ריש לקיש מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו אי איפשי בה כל המחזיק בה זכה בה ומאי שנא מהא דאמר רב אבא בר אבוה ואמרי לה אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאת מתנה לידו מתנה זו מבוטלת היא תבטל לא אמר כלום אי איפשי בה בטילה היא אינה מתנה דבריו קיימין מאי לאו דבריו קיימין והדרה למרה וכו' והכי נמי גרסינן בגיטין והדין נוסחא עיקרית. ומה שכתב הרב קרובינו בה ובמסכת גיטין בטילה היא דבריו קיימין כגון שאינו חב לאחרים לא בריר לן. ואיכא נוסחי דכתוב בהו דבריו קיימין ולא דייקי. ואי נמי איכא למימר כולה כדאיתא בנוסחא דמסכת גיטין דאי אפשי בה לא אמר כלום והכי גרסינן התם מאי לאו לא אמר כלום וקני לה לא לא אמר כלום ולא הדרא למרה ואיהו נמי לא קני לה אלא כל המחזיק בה זכה בה. וכלשון הזה מצאתי בהלכות של רב אלפס בגיטין גרסינן בכריתות אמר ריש לקיש מקבל מתנה וכו' איני והאמר רבי אבא בר אבוה אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר וכו' כדאיתא בגיטין מאי לאו לא אמר כלום וכו' אלא כל המחזיק בה זכה בה והכי סלקא שמעתא. מיהו מסתברא מדקא מקשינן התם מהא דעבדים ואמרינן התם בשלמא לרבן שמעון בן גמליאל קסבר כי יהיב איניש מתנה אדעתא דמקבלי לה מיניה הוא דקא יהיב כי לא מקבלי מניה הדרא למרה (לו) שמעינן מינה דרבן שמעון בן גמליאל לא סבירא ליה הא דריש לקיש דאמר כל המחזיק בה זכה בה ואנן הא בררינן לה בחולין בפרק השוחט לענין ממונא כתנא קמא ולענין גיטין כרבן שמעון בן גמליאל כדאיתא התם. ורבותינו הגאונים פסקו דספיקא היא דאמרינן התם לא אמרו בה היתר משום כבודו של רבן שמעון בן גמליאל הילכך ספיקא היא.
